אפשרות אחרת, חדשה יחסית, שמספקת כותרות אקזוטיות לעיתונים בעולם, היא קומפוסטיזציה, השכבת הגופות במכלי נסורת עד שהן הופכות לקומפוסט, שאיתו אפשר אחר כך לדשן עצים ופרחים. זו בעצם דרך לזרז ולייעל את תהליך ההתפרקות הטבעית של הגוף. וושינגטון היתה המדינה הראשונה בארה"ב שאישרה את התהליך הזה, במאי 2019, ומאז כמה מדינות נוספות הצטרפו. לפי הערכה של "פרויקט המוות האורגני" שמקדם את השיטה, כל הליך כזה חוסך כטון מטרי של פחמן דו חמצני שמשתחרר לאטמוספירה. אך הסיכוי שהפרקטיקה הזאת תגיע לישראל הוא אפסי, והרבנות בטח מתפלצת מעצם המחשבה.

בשנה האחרונה צצו בעולם עוד ועוד המצאות שונות ומשונות להפוך את המוות שלנו לאקולוגי יותר. למשל, חברה הולנדית בשם לופ שמייצרת ארונות קבורה עשויים מפטריות, המעכלים את הגופות שבתוכם ומתכלים בעצמם בתוך שבועות ספורים, או חברות כמו Coeio שכבר מוכרות חליפות קבורה עשויות פטריות ועוד אורגניזמים שמסייעים לגופה להתכלות, ועשו כותרות כשדווח שלוק פרי בכבודו ובעצמו נקבר בחליפה שכזו.

חליפת הקבורה של Coeio

פה בישראל צצה יוזמה מעניינת ששואפת לפתור את בעיית הצפיפות ולא סותרת לכאורה את ההלכה – החזרת המנהג היהודי העתיק של ליקוט עצמות, שבמסגרתו קוברים את המת באדמה, ולאחר שנה מלקטים את עצמותיו ומטמינים אותן בארון מיוחד (גלוסקמה) שאפשר להציב במערכת קבורה משפחתית – זה תופס הרבה פחות מקום מקבר, והתהליך זול וכמעט לא מזהם כלל. המיזם נקרא "קבורת ארץ ישראל", ולדברי מי שמוביל אותו, ראש המועצה הדתית גוש עציון, הרב רפי אוסטרוף, זו חלופה זמינה, חסכונית וסביבתית – וגם "שורשית ויהודית" – שתהיה מקובלת על הציבור. "במשנה, בתלמוד, בספרות ההלכה ואף במחקר מתואר כיצד נעשה ליקוט עצמות", מסביר אוסטרוף. "ומכאן הביטוי 'נאסף אל אבותיו'". האדריכלים שרונה קרמר ויותם אורון אף פיתחו הצעה אדריכלית מורחבת הכוללת לדבריהם פיתרון מקיף – מיחידת הקבורה ועד לתוכנית אסטרטגית כוללת – הנותן מענה לצפי התמותה בגוש דן במאה השנים הקרובות.

יאיר אטיאס, סטודנט שנה ד' במחלקה לעיצוב פנים של המכון הטכנולוגי חולון, עובד גם הוא על פרויקט מעניין. אטיאס רוצה לעשות שימוש ב"קפסולה מונדי", ארון בצורת ביצה שפיתחו שני מעצבים איטלקים ואליו מוכנסת הגופה או האפר שלה. ה"קליפה" המתכלה שלו מפרקת את השיירים, ואלו מספקים חומרים מזינים לעץ שננטע מעל. אטיאס מציע ליישם את הרעיון בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב, שייבנה מחדש בשלושה מפלסים, הכוללים חלל ל"שתילת" תרמיל הקבורה. "הרעיון הוא שבית הקברות טרומפלדור ייהפך מאזור מגודר בעיר שאף אחד לא מתקרב אליו לפארק עירוני שבו המתים הופכים לחלק מהחיים, כי בסופו של דבר הם יהיו עצים", הוא אומר.