אודות
קבורת ארץ ישראל: פתרון מסורתי וסביבתי למצוקת הקבורה
צורך
מצוקת הקבורה במדינת ישראל היא חריפה וגלויה לעין. במדינת ישראל נפטרים כארבעים אלף אנשים מדי שנה ובשיטת הקבורה המסורתית ('קבורת שדה') נדרשים מאות דונמים לצרכי קבורה כל שנה. מקבלי ההחלטות הבינו מזה כמה שנים שיש לעבור לקבורה רווייה: קבורה של זוגות בחלקה אחת ('קבורת מכפלה') קבורה בתוך כוכים בקיר ('קבורת סנהדרין'), ובעיקר קבורה במבנים רבי קומות. על אף הכוונות החיוביות, הקבורה הרוויה אינה חפה מחסרונות גלויים לעין. מעבר לאי הנוחות של רבים מקבורה בקיר, נדרשת השקעה כספית אדירה לבניית קונסטרוקציות בטון אדירות ממדים אלו (ולהסתיר את כיעורם). גם הפרויקט התת קרקעי של חברא קדישא ירושלים גורר עלויות של אלפי דולרים לכל נפטר, שלא לדבר על הנזקים הסביבתיים.
מעל הכל, למרות העלויות הכספיות והסביבתיות של השתלטות אתרי הקבורה על מרחב החיים, והרתיעה המובנת מן הקבורה בבטון המעודדת שוק אפור של חלקות, כל הפתרונות הקיימים הם לטווח קצר בלבד ולא יכולים לספק את צרכי הקבורה מעבר לשנים הקרובות. מדינות שונות נוהגות בפינוי קברים ישנים מעת לעת, אך אנו מבקשים לקדם חלופה זמינה חסכונית, וסביבתית ובעיקר שורשית ויהודית, שתהיה מקובלת על הציבור: העברת עצמות הנפטר לקבורה שניה ('ליקוט עצמות'), שיטה שהיא עד פי עשרים יותר חסכונית מן הקבורה המוכרת.
מטרה
ההתארגנות שלנו מבקשת לקדם את היוזמה לחידוש מנהג ליקוט העצמות באמצעות שלושה ערוצי פעולה:
בניגוד לפתרונות הקבורה הרוויה שנכפו על הציבור על ידי מקבלי ההחלטות, אנו מבקשים לקדם את החלופה דרך הסכמה ציבורית רחבה. אנו אף שואפים לגייס המונים לבקשה להיקבר בצורה זו, ולהכין לשם כך סרטון הסברה. מעבר להצגת היוזמה בתקשורת, דעת קהל בתחום זה מבוססת על צירופם של דמויות ציבוריות, בראשם רבנים, שרבים מהם כבר שותפים לרעיון, כמו גם השגת תמיכה פוליטית כדי להבטיח את שיתוף הפעולה של הגורמים הממשלתיים שיידרשו לשתף פעולה עם הקבורה החלופית.
הסכמה ציבורית מבוססת על הכרה ברורה של ההליך הכרוך בקבורה חדשה-ישנה זו. מעבר לתוכניות האדריכליות שבידינו של מתחמי הקבורה, יש להכין הנחיות מפורטות של ההליכים הכרוכים בקבורה זו: מהם התנאים הפיזיים והזמן הנדרש כדי להבטיח את ההליך הביולוגי, מהם סדרי העברת העצמות וכיצד להכשיר את החברה קדישא, מהם האישורים הנדרשים מול מדרשי הממשלה, כיצד לעצב את טקס ההעברה בשיתוף המשפחה, וקביעת הנחיות הלכתיות לביצוע נאות של הקבורה והאבלות.
חברי העמותה נפגשים באופן תדיר עם קובעי מדיניות במדינה: שרים, חברי כנסת, ראשי ערים וכד'. במקביל אנו נפגשים עם רבנים ואנשי הלכה על מנת להסביר את המצוקה הקיימת ולגייס את תמיכתם ההלכתית-ציבורית ביוזמה.
מי אנחנו?
אנו קבוצה של אנשים מרקעים מקצועיים שונים שהתאגדו יחד כדי לקדם את שיטת קבורת ארץ ישראל במדינת ישראל מתוך אחריות לדורות הבאים.
הרב רפי אוסטרוף
איש חינוך, ראש המועצה הדתית האזורית גוש עציון ויו"ר חברה קדישא גוש עציון. הוא עסוק בהוראה במוסדות שונים ומחנך לזוגיות ומיניות חיובית.
בעבר היה מנהל מינהל הגיור מטעם הרבנות הראשית לישראל וראש האגף לתוכניות של תנועת בני עקיבא עולמי.
הוא הגיע לנושא קבורת ארץ ישראל מתוקף תפקידו כראש חברה קדישא גוש עציון ואז הוא למד מקרוב על מצוקת שטחי הקבורה בישראל. "אני מאמין בחזרה למסורת הקבורה של אבותינו מתקופת התנ"ך, המשנה והתלמוד, כעם שחזר לארצו וצריך לנהוג כמנהגי הקבורה שנהגו בארץ. יש לנו הזדמנות אדירה לשמור על טהרת ארץ ישראל, על ידי שילוב של הלכה ומסורת בשיטות קבורה חוסכות קרקע.
איילת קראוס
מתכננת ערים ירושלמית, מנהלת את התכנון במינהלת ההתחדשות העירונית של ירושלים. מקדמת תב"עות להתחדשות עירונית בכל רחבי העיר שמטרתן להוסיף בתוך ירושלים אלפי יחידות דיור חדשות (במקום לבנות אותן על שטחים פתוחים בשולי העיר) ולחדש מאות יחידות דיור ישנות בנות 50 שנה ומעלה. עבדה במשרד הבינוי והשיכון ובמינהל התכנון ושימשה במשך שנים רבות נציגה במועצה הארצית לתכנון ולבניה. ייצגה את מדינת ישראל בכנסים של ארגון האו"ם למגורים ופיתוח עירוני מקיים (UN HABITAT) בכל רחבי העולם. בוגרת תואר ראשון בגיאוגרפיה ולימודי ארץ ישראל ותואר שני בתכנון. בעלים של משרד התכנון חכמת רחוב לניהול פרויקטים וקידום עירוניות בתהליכים משתפים. החלה להניע לפני 3 שנים את מערכות התכנון והרגולציה בישראל לצמצום השטחים המיועדים לקבורה, ופועלת לפיתוח חלקות לקבורה הלכתית מקיימת.
אני מאמינה כי ניתן להקים בתי עלמין הלכתיים, מקיימים ורב דוריים – שאינם דורשים הרחבה כל כמה שנים!. השמירה על משאב הקרקע עבור החיים ועבור הדורות הבאים הינו, לדעתי, צו דתי-מוסרי בסיסי.
דוד מילגרום
כלכלן, בוגר החוג לכלכלה ומוסמך החוג למנהל עסקים באוניברסיטה העברית.
לשעבר – הממונה על התקציבים באוצר, מנכ"ל ויושב ראש חברות במגזר העסקי. כיום פעיל, בין השאר, בקידום מיזמים חברתיים בעלי ערך לציבור
"נודע לי על הרעיון לחידוש קבורת ארץ ישראל, כי חיפשתי אפשרות, בבוא היום, לקבורה יותר משפחתית ופחות מנוכרת, אך מצאתי תכנית עם תועלות אדירות הרבה מעבר לכך. גם מהבחינה המקרו כלכלית – המשך שיטות הקבורה הנהוגות כיום יתבטאו בעלות של מעל 200 מיליארדי שח למשק הישראלי – עד סוף המאה הנוכחית ואילו קבורת ארץ ישראל מתאפיינת בעלות נמוכה יותר בכ-80%! כל אחד יכול להעריך איזו תועלת ניתן להפיק מהחיסכון שייווצר.
ד"ר יאיר פורסטנברג
ראש החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, חוקר תולדות ההלכה ומתמחה בהלכה הקדומה בתקופת בית שני ובספרות התנאים, בתוך הקשריה ההיסטוריים, החברתיים והתרבותיים. בין פרסומיו: טהרה וקהילה בעת העתיקה: מסורות ההלכה בין יהדות בית שני למשנה (מאגנס תשע"ו)
אני מאמין שהכרות עם העבר ועם מקורותינו הקדומים פותחת בפנינו אפיקי מחשבה ופעולה שנעלמו מעינינו. מחובתינו ולחזור ולאמץ את זהירותם של קדמונינו בניצול קרקעות ארץ ישראל, וחכמתם בדאגה לצרכי המת שלא על חשבון החיים.
דר' חיים כהן
אנתרופולוג פיזי ומשפטי, בוגר תואר שני ושלישי בחוג לאנטומיה ואנתרופולוגיה בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטת ת"א.
משמש כיום כאנתרופולוג משפטי ראשי של משרד הבריאות במרכז הלאומי לרפואה משפטית באבו-כביר וחוקר ומרצה בכיר בביה"ס לרפואה באוניברסיטת אריאל. מיזם חידוש קבורת א"י מעצם היותו נוגע וקשור בהיבטים מגוונים וחשובים כגון, הלכתיים, אקולוגיים וציבוריים מצריך חשיבה מדעית, מקורית ויצירתית. פיתוח ושימוש בטכנולוגיות חדישות ומתקדמות מצד אחד שיאפשרו חזרה ושימוש בשיטות קבורה עתיקות מצד שני, הינו שילוב מרתק, יוצא דופן ומאתגר במיוחד.
